תושבי יבנה ציינו בתחילת השבוע את חג הסיגד של הקהילה האתיופית שזכה להכרה לאומית. ערב חגיגי בהשתתפות תושבי ובני הקהילה נערך במתנ״ס נאות שזר במעמד הקייסים אדיסו ביינסאי, וורקו סהלו והרב יצחק מהרי, ראש העיר הנבחר, רועי גבאי, מ"מ וסגן ראש העיר, חיים מסינג, חברי מועצת העיר שחר סימנה, משה חזות, עו"ד תם ליפשיץ, יו"ר ועד העובדים, ציון בן-לולו, דובר העירייה, אריאל הלר, מנהל מוקד הקליטה, יעקב אנגדאו, מנהלת המרחב במשרד העלייה והקליטה, אנה ליטרובניק, אורחים ותושבים.
חג הסיגד הינו חגם של יהודי אתיופיה המקיימים את הסיגד מידי שנה בכ"ט בחשוון. על פי אמונה, הסיגד הינו זכר לחידוש הברית בימי שיבת ציון, כאשר עזרא ונחמיה אספו את הגולים שחזרו לירושלים, וקראו בפניהם את התורה. כך גם יהודי אתיופיה עלו להר ביום הסיגד, כאשר הקייסים וזקני העדה מובילים את העם לעבר ההר, נושאים בידיהם את ספר "אוריט" (ספר התורה). יהודי אתיופיה התפללו במשך 2,500 שנה לשלום עם ישראל ולהגיע לציון ירושלים. אכן, לאחר כיסופים רבים, הגשימו חלום דורות והגיעו לאירוסלם – היא ירושלים.
בעיר יבנה מקימים במהלך השנה מגוון פעילויות בנושא מורשת יהדות אתיופיה, הן ברמה העירונית והן במסגרת מערכת החינוך בעיר.
לאחר תהלוכה חגיגית ממרכז התרבות ברחוב הדרור בה השתתפו הקייסים, תנועת הצופים, בני נוער בית קדימה, משטרת יבנה ותושבים, פתחו הקייסים את הטקס בתפילה לכבוד החג ובברכתו של הרב מהרי.
ראש העיר הנבחר, רועי גבאי הודה בחום לראשי הקהילה, לקייסים ולחבר המועצה שחר סימנה על ההובלה והמנהיגות: "זוהי זכות גדולה להיות חלק ממורשת עתיקה שהחלה עוד בימי בית שני וממשיכה עד היום. יגאל אלון אמר כי `עם שלא זוכר את עברו- ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל`. המורשת היא הדרך לקיים ולייצר את ההמשכיות. החיבור, האחדות, השוויון והשיח הם דברים שאנו כעירייה נפעל להמשיך ולייצר בין כל קהילות העיר. ב-2008 הוכר הסיגד כחג לאומי ולא בכדי ונפלא לראות כיצד הדבר מיושם ברמה הלאומית וברמה המקומית תודתי למכובדים ולשותפים הרבים שלנו, בעזרת השם נעשה ונצליח".
בתחילת דבריו איחל חבר המועצה, שחר סימנה, בשמו ובשם הקהילה, איחולי הצלחה לגבאי בתפקידו החדש. "חג הסיגד עתיק יומין בן 2,500 שנה, מאז ועד היום החג משמש הזדמנות להפגנת נאמנות מוחלטת לאלוקי ישראל כפי שהיה נהוג בקרב יהודי אתיופיה. החג העניק בימים קרובים תחושה אמיתית של אחדות והיווה חוליה מאוד חשובה בשמירת הקשר עם היהדות בסביבה מבודדת ורחוקה מיהודים אחרים. כאן בישראל הפך הסיגד ליום מיוחד שהוא מעבר לטקסים ותפילות אלא גם קרקע פורייה למפגשים חברתיים הנותנים תחושת פיוס ושבירת חומות המפרידות בין אנשים. מחובתנו לשמור על האחדות ולהנחילה לכלל ישראל". סימנה ציין כי "יוצאי אתיופיה בחברה ישראלית מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים בעיקר בתחומים חברתיים, תעסוקתיים ואפלייה. כמי שפועל ומעורב חברתית אני סמוך ובטוח כי בנחישות נצליח וכבר כיום רבים וטובים מבני הקהילה פורצים את המחסומים ומנפצים את תקרת הזכוכית בחברה. העיר יבנה היא מודל ודוגמא לערים אחרות, קהילת יוצאי אתיופיה נמצאת בדירוג הראשון בהצלחה בכל התחומים ואני זוקף זאת לזכותה של הקהילה המגובשת אשר יוצרת אווירה של אחדות. המסר שלי הוא - הקהילה תמיד צריכה לשאוף למצוינות בכל תחום". סימנה הודה למ"מ ראש העיר חיים מסינג `שתמיד עומד לרשות הקהילה`, לקייסים הנכבדים, למנהל מוקד הקליטה, אנגדאו יעקב ולכל מי שתרם את חלקו לקיום הערב.
במהלך הערב נערכה הופעתם יוסף מרשה ולהקתו בקטעים אומנותיים מסורתיים ושל הזמרת ותושבת יבנה סבה ינהון שזכתה למחמאות רבות על שירתה. וונדה אקלה סיפר בהרצאתו על תרומתו של חג הסיגד באחדות קהילת ביתא ישראל באתיופיה. את הערב כולו הנחה מנהל מוקד הקליטה, יעקב אנגדאו.
