חגיגות חג הסיגד של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל צוינו בעיר יבנה בטקסים ובפעילויות במערכת החינוך. במתנ"ס נאות-שזר נערך האירוע המסורתי לציון החג אשר הוכר כחג לאומי במטרה להביא למרכז השיח הציבורי הישראלי את תרבותה ומורשתה של הקהילה.
העיר יבנה בראשותו של צבי גוב-ארי, נמנית בין הערים המצליחות בקליטת עולי אתיופיה והפעילויות בנושאי מורשת יהדות אתיופיה מתקיימות בכל המסגרות. ביבנה חיה קהילה מפוארת המכירה בחשיבות האחדות ותורמת לכלל- אחת הקהילות היותר מוצלחות מבחינת הקליטה וההשתלבות בחיים ביבנה. הדור הצעיר עושה חיל והתלמידים להורים יוצאי אתיופיה הם מהמצטיינים במערכת החינוך, הן בזכות ההורות הטובה והן בזכות ההשקעה העירונית.
הטקס נערך בהובלת מוקד הקליטה העירוני בניהולו של יעקב אנגדאו בשיתוף משרד העלייה והקליטה, אגף שירותים חברתיים, רשת למרכזים קהילתיים, הרשות העירונית למאבק בסמים ואלכוהול ופעילים בקהילה, ובמעמד ראש העיר צבי גוב-ארי, מ"מ וסגני ראש העיר, חברי מועצה, מנכ"ל העירייה, הקייסים, מנהלי העירייה, תושבים ואורחים. הקייסים אדיסו ביינסאי, ג`עלם דסאלין נשאו תפילה מיוחדת. במהלך הערב נערך מופע שירים מסורתי והוקרן סרט מרגש על סיפור עלייתם והשתלבותם ביבנה של יהודי אתיופיה. לפני הטקס התקיימה תהלוכה בראשה צעדו הקייסים מהמרכז הרוחני ברחוב הדרור עד המתנ"ס.
ראש העיר, צבי גוב-ארי, ציין בדבריו כי "במשך שנים ארוכות ידענו לייצר בעיר מצב בו נשמרת הייחודיות התרבותית של בני הקהילה, בד בבד עם השתלבות מלאה של בניה בכל
תחומי החיים. הדבר בא לידי ביטוי החל מייצוג במועצת העיר וכלה בפעילויות במערכת החינוך וברחבי העיר. מדינת ישראל בנויה מפסיפס צבעוני של קהילות ועדות המפיקות תמונת חיים נהדרת. אנו גאים בעובדה שתלמידי ממשפחות יוצאות אתיופיה הם מהמובילים בהישגים במערכת החינוך". ראש העיר הודה למחזיק תיק העלייה והקליטה, ד"ר אהוד ויצמן, לחבר המועצה, שחר סימנה ולמארגני הטקס.
חבר המועצה שחר סימנה הודה לראש העיר על תמיכתו הרבה והמתמשכת לקידום בני העדה וחשיפת החג בקרב החברה הישראלית התורמת לקירוב לבבות. סימנה ציין כי החג הפך לאירוע ממלכתי אשר מטרתו להנחיל את המורשת המפוארת של העדה האתיופית שנשארה מאוחדת לאורך אלפיים שנות גלות.
חג הסיגד בבית ספר ביאליק: ביום שישי נערך בבית הספר היסודי "ביאליק לטבע" אירוע מיוחד אשר נתן ביטוי לחג ולהכרות מעמיקה של המסורת ותרבות בני העדה בקרב תלמידי בית הספר. בית הספר קושט ברוח צבעי דגל העדה: ירוק , צהוב ואדום. הקייס הסביר לתלמידים על מהות החג ולאחר מכן הופעלו תחנות שונות ע"י הצוות החינוכי והורי בית הספר. במהלך היום שמעו התלמידים סיפור אישי מפי אחד האבות על מסעו לארץ ישראל וצפייה בסרטון, הוצגו עיטורי כדי חרס, הכנת תכשיטים, כלי נגינה מסורתיים, הרקדה בהדרכת רקדן מקצועי בן העדה יוהנס אזנאו. התלמידים התכבדו במזנון עשיר של מאכלים מסורתיים שהוכנו ע"י האימהות, בכניסה לבית הספר הוקמה תערוכה מרהיבה אשר כללה מגוון פריטים מסורתיים: כלי נגינה, תמונות, תלבושות, פסלים ועוד. שיא האירוע התקיים בהפסקה בו נהנו תלמידי בית הספר לצלילי מוסיקה, עמדת חינה, עמדות קליעות צמות עם חרוזים ותוספות שיער, וצפייה באחת האימהות מכינה קפה מסורתי. מנהלת בית הספר, דליה גבריאלי: "האירוע העצים וחיזק את הקשר של בני העדה לקהילה הלומדת בבית הספר ואיפשר למידה משמעותית וחווייתית אודות התרבות האתיופית".
חג הסיגד בבית הספר האקולוגי: חג הסיגד נחגג בבית הספר האקולוגי בהובלתה של המורה זהבית עלמשט. התלמידים שמעו הרצאות על העדה האתיופית, על משמעות החג וסמליו. מנהל מוקד הקליטה העירוני, יעקב אנדגאו סיפר על המסע של יהודי אתיופיה. הרצאה שנייה הועברה על ידי קייס העדה, חיים, והרצאה שלישית הועברה על ידי גטצ`או טרונך, אב לשני תלמידים, מור ואיתן. האם, מולו, הכינה מטעמים שונים, וכן את הלחם המיוחד–אינג`רה. התלמידים למדו על המאכלים השונים, הכירו את טקס "הבונה"- טקס הקפה, אותו לימדו המורה זהבית, וכן חירות מטוקו, אמא של מיקי, תלמיד כיתה ו` מבית הספר. בהפסקה פצחו תלמידי בית הספר בריקודים כמיטב המסורת האתיופית ותלמידי בית הספר עברו בין בתחנות ולבשו את הבגדים המסורתיים. מנהלת בית הספר, שוש גופשטיין סיכמה: "ציון חג הסיגד במתכונת זו הינה אמצעי לימוד מיטבי באמצעותו לומדים התלמידים להכיר את חבריהם, את המנהגים ואת המסורות העתיקות. יום זה קירב וחיזק את הקשר בין התלמידים והנהלת בית הספר והצוות החינוכי מודים לכל מי שהיה שותף בפעילות מבורכת זו".
