בשנת 1972, האיומים הנשקפים לעורף מדינת ישראל הביאו לתיקון חוק הג"א, המחייב לבנות מקלט בכל בנייה חדשה של מבנה פרטי או ציבורי. בתום מלחמת המפרץ הראשונה, בשנת 1992, אושרו תקנות למרחבים מוגנים במסגרת תקנות ההתגוננות האזרחית, המחייבות לבנות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) או ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) בכל בנייה חדשה.
מכיוון שזמן ההגעה לממ"ד, לממ"ק ולממ"מ מהיר יותר בהשוואה לזמן הנדרש להגעה למקלט ושרמת התחזוקה שלהם גבוהה יותר מעצם היותם חלק מהדירה או מרחב העבודה - מרחבים אלו מהווים כיום את פתרון ההגנה הטוב ביותר בעת קבלת התרעה על ירי רקטות וטילים. עם זאת, במבנים שבהם לא קיים ממ"ד, ממ"ק או ממ"מ, הנחיות פיקוד העורף מאפשרות לבחור במקלט המשותף בבית המגורים או במקלט הציבורי כמרחב מוגן, בתנאי שניתן להגיע אליהם בזמן ההתגוננות (זמן ההגעה למרחב המוגן).
כדי שהמקלט יתאים לשהייה וימלא את תפקידו לספק הגנה, חשוב להקפיד על התחזוקה שלו בשגרה. בקישור הזה מפורטות ההנחיות לתחזוקה השוטפת של המקלט. לפניכם פירוט של בעלי התפקידים האחראים לתחזוקת המקלט המשותף או הציבורי.
מקלט משותף בבניין מקלט משותף בבית מגורים הוא רכושם של הדיירים והם אלו המופקדים על הטיפול בו. בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית יש להחזיק את המקלט באופן שיאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה וכן לשמור על הניקיון שלו ולפנות ממנו כל מיטלטלין למעט אלה שמותר להשתמש בהם לפני דיני ההתגוננות האזרחית. פעולה שלא בהתאם להנחיות אלו מהווה עבירה על דיני ההתגוננות האזרחית ולפיכך עבירה פלילית לכל דבר ועניין, שהעונש עליה הינו מאסר וקנס.
בהתאם לחוק הג"א ולחוק המקרקעין, האחריות לתחזוקת המקלט המשותף בבניין ועל השמירה עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת, חלה על בעלי הדירות באמצעות ועד הבית. אם לא קיים ועד בית או במקרה שוועד הבית לא פועל למילוי תפקידו, באפשרות הדיירים לפנות למפקח על רישום המקרקעין כדי שימנה אדם חיצוני בתשלום לשמש כוועד בית, והתשלום יוטל על כל בעלי הדירות בבניין.
כמו כן, חוק הג"א מקנה סמכויות פיקוח ואכיפה לרשות המקומית, לעניין ההחזקה התקינה של המקלט המשותף בבניין מגורים.
להלן פירוט הסמכויות של ועד הבית ושל הרשות המקומית לעניין החזקת המקלט תקין וכשיר לחירום:
תיקונים ואחזקה שוטפת - בהתאם לחוק המקרקעין, ועד הבית רשאי לבצע במקלט עבודות הכרחיות להחזקתו התקינה, לרבות להתקשר בחוזים לצורך ביצוע עבודות אלו, ולגבות מהדיירים הוצאות עבור העבודות שבוצעו. אם בעל נכס בבניין מסרב להשתתף בהוצאות הכרוכות בשיקום או שיפוץ המקלט המשותף, באפשרות ועד הבית לפנות למפקח על רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, או לנקוט בהליכים משפטיים נגדו.
אם ועד הבית אינו מטפל בפניות של הדיירים לגבי תחזוקת המקלט, ניתן לפנות לרשות המקומית שמחזיקה בסמכות על פי חוק הג"א לדאוג לאחזקתו. במסגרת זו, בסמכות הרשות המקומית להורות לבעלי הנכס לבצע עבודות או תיקונים נדרשים לצורך החזקה תקינה בתקופה מוגדרת. אם בעלי הכנס לא פועלים בזמן שבו התבקשו על ידי הרשות, בסמכותה לבצע את העבודות במקומם ולגבות מבעלי הנכס את ההוצאות בדרך שבה גובים את הארנונה. בנוסף, חלק מהרשויות קבעו חוקי עזר, המקנים להן סמכויות אכיפה נוספות כמו הטלת קנסות.
אם נגרם למקלט נזק כתוצאה מגורם חיצוני שאינו אחד מבעלי הנכס (למשל הצפה במבנה סמוך) - מדובר בסוגיה של אחריות נזיקית. במקרה כזה, באפשרות הדיירים לפעול ישירות מול גורם הנזק בבקשה שיתקנו, לרבות הגשת תביעה נזיקית.
פינוי גורם משתלט - התקנות אוסרות על אחד מדיירי הבניין להשתלט על המקלט או לעשות בו שימוש פרטי. אם אחד מבעלי הנכסים בבניין מבצעים שימוש במקלט ללא רשות הדיירים, בסמכותו של ועד הבית לפנות למפקח על רישום המקרקעין במשרד המשפטים.
אם ועד הבית אינו מטפל בפינוי הגורם המשתלט, או במקרה שבו גורם חיצוני משתלט על המקלט, באפשרות הדיירים לפנות לרשות המקומית, שמחזיקה בסמכות על פי חוק לדרוש לפנות את תכולת המקלט ולעשות זאת בפועל. במסגרת זו, הרשות המקומית רשאית לפנות את תכולת המקלט, לאחר מתן הודעה בכתב לגורם המשתלט 15 יום לפני הפינוי.
שימוש דו-תכליתי במקלט משותף - בתנאים מסוימים, רוב מקרב בעלי הדירות יכול להגיש בקשה לרשות המקומית לעשות במקלט המשותף שימוש דו-תכליתי, כלומר שהמקלט ישמש בשגרה לשימושים שוטפים, למשל השאר לצורכי תרבות, תפילה, פעילות ספורטיבית, משחקים לילדים, משרד לוועד הבית, מועדון (לנוער, למבוגרים, לקשישים), חדר קריאה ועיון, חניית אופניים ועגלות ילדים, ועוד. בשימוש דו-תכליתי במקלט בבניין המשותף, השימוש מותר לכל דיירי הבניין.
כדי שניתן יהיה לבצע שימוש דו-תכליתי במקלט משותף בבניין, נדרשת הסכמה של רוב הדיירים או החלטה חוקית של הוועד המשותף בבניין ברוב קולות על פי התקנון המשותף בהתאם לחוק מקרקעין, וכן אישור הרשות המקומית ופיקוד העורף. בקישור הזה מפורט האופן שבו יש להגיש בקשה לשימוש דו-תכליתי במקלט והשימושים שניתן לעשות בו בשגרה.
